לחם חיי לבנה מושון   כשלחמניות לוהטות מרקדות בכפותיי וניחוח זהוב מכה בנחיריי נח עלי זיכרון גופך מהביל ולוחש לאיבריי מוטלת על משקוף המאפייה מכווי אש בזרועותיי, קונים נושקים מעליי מזוזה שועטים הלאה לדרכם ואני בחולשת ברכיי חובקת את לחם חיי.